חידון התנ"ך

במסגרת החידון הראשון שהיה חלק מחגיגות העשור ב-1958, ושנועד למבוגרים, נרשמו אלפים מתושבי המדינה שהוזמנו לבחינות קבלה, והטובים שבהם הוזמנו לחידונים מחוזיים שנערכו בארבעה מקומות בארץ. אלה שקיבלו את המקומות הטובים בתחרויות המחוזיות הוזמנו להשתתף בחידון הארצי, כשביניהם דמויות ידועות דאז כמו המשורר יצחק שלו והבלשן רפאל ספן.

בחידון הארצי שנערך ב-4 באוגוסט 1958 בבנייני האומה בירושלים, ושודר ברדיו בשידור ישיר, כיכב צעיר כבד לשון, פקיד בבית חינוך עיוורים בירושלים, שבגלל מצב כלכלי קשה נאלץ לשאול את חליפתו מחבר. שמו, עמוס חכם, הפך לסמל של ידענות. הרוח החיה בחידון היה ראש הממשלה, דוד בן-גוריון, שנודע כחובב מקרא מושבע, והוא העניק בהתרגשות את התואר "חתן התנ"ך הארצי" לעמוס חכם, כשהוא מלווה את הטקס בדברי שבח ותהילה לאיש.

הזוכה, עמוס חכם, עבר לשלב "החידון הבינלאומי" שבו לקחו חלק משתתפים מרחבי העולם, ובהם גם לא יהודים. החידון נערך ב-19 באוגוסט בקמפוס האוניברסיטה העברית בגבעת רם בירושלים. השלב המוקדם נערך בשעה 10 בבוקר באותו יום באולם "קפלן" א' בקמפוס ובסיום שלב זה היה נציג ישראל בראש הדירוג. העיתון ידיעות אחרונות יצא בהוצאה שנייה עם הכותרת:"חכם בראש - במבחן מוקדם של החידון".

השלב האחרון נערך בשעה 20:30 באמפיתיאטרון של האוניברסיטה בנוכחות נשיא מדינת ישראל וראש הממשלה, החידון הועבר במלואו בשידור ישיר ברדיו ורבים האזינו לשידור. המשתתפים התקבלו בכבוד מלכים והפכו להיות גיבורים וכוכבים בינלאומיים, כשכל העולם מתעניין באירוע. במהלך החידון בלטה נציגת צרפת סימון דימון, וכן אירנה סנטוש מברזיל. עמוס חכם גבר עליהם כמעט ללא קושי, והפך להיות "חתן התנ"ך הבינלאומי הראשון".

לאחר מכן נערכו עוד מספר חידונים בינלאומיים נוספים, שבהם בלטו הזוכה בחידון השני (1961), הרב יחיא אלשיך, רואה החשבון האוסטרלי גראהם מיטשל הנוצרי, שגבר בחידון השלישי (1964) על הישראלי יום טוב קרסניאנסקי, והרב אהרון בן שושן (בחידון האחרון עד כה למבוגרים ב- 1981).

[עריכה] החידון העולמי לנוער

התוכניה של חידון התנ"ך העולמי לנוער יהודי תשס"ה

במסגרת חידון התנ"ך של שנת 1959 נערך גם החידון הראשון לנוער, ובו זכה שמעון שטרית בן ה-13, שבתום החידון זכה גם לנשיקה מצלצלת מדוד בן-גוריון, ולביקור של בן-גוריון בביתו שבעיר טבריה. בסיום החידון אמר בן-גוריון: "יש שלשה דברים שהם אחד... ארצנו - המולדת של העם היהודי, 'ספר הספרים' שממנו בא לנו הייחוד והסגולה... הדבר השלישי והוא העיקר: העם היהודי עצמו. אם נצליח לקשר את העולם היהודי המפוזר בגולה עם ארץ ישראל המתפתחת וגדלה, עם אותו הקשר רוחני העמוק העשיר והמעשיר- התנ"ך- לא יינתק אותו חוט משולש לעולם ועד...". ב-1961 יזם פרופ' חיים גבריהו את מיסוד חידון תנ"ך לנוער. מנהלי החידון לבוגרים הפנו אותו לראש הממשלה דוד בן-גוריון, שתמך ביוזמה והורה על עריכת החידון כל שנה ביום העצמאות.

הזוכה הצעיר ביותר היה יונתן שרעבי, תלמיד כיתה ט', שזכה בחידון לשנת 1992.

יושב ראש חבר השופטים הקפדן בחידוני התנ"ך הראשונים היה איש החינוך הידוע ברוך בן יהודה, בחידונים לנוער שימשו כיו"ר חבר השופטים אבא אבן ולמעלה משלושים שנה ד"ר יוסף בורג.

חידון התנ"ך נתן השראה לחידוני ידע אחרים כמו "חידון הגשש" במלאת "בר מצווה" לפעילות שלישיית "הגשש החיוור" וכן חידון הזמר העברי במסגרת "חגיגות הזמר העברי בערד".

על חידון התנ"ך נאמרו גם דברי ביקורת, בצד המודעות לחשיבותו התרבותית והחינוכית. אחת הביקורות הייתה שהוא מביא לשטחיות של הפגנת ידע טריוויאלי, במקום התעמקות בתנ"ך.

חידון התנ"ך הפך לנושא לסאטירה מפורסמת במסגרת התוכנית הבידורית לול בכיכובם של אורי זוהר ואריק איינשטיין.

במהלך השנים ירדה קרנו של חידון התנ"ך והופסק החידון למבוגרים, אך החידון העולמי לנוער ממשיך להתקיים מדי יום עצמאות, והוא משודר בערוץ הראשון.

[עריכה] שלבי החידון לנוער כיום

חידון התנ"ך לנוער הנערך כיום ביום העצמאות הינו חידון לנוער היהודי בעולם כולו. אולם כדי לקבוע את המשתתפים בחידון העולמי נערכים מספר חידונים מקדימים המשמשים כשלבי סינון. באופן כללי ביותר, עבור כל מיליון יהודים שיש במדינה, היא זכאית לנציג אחד בחידון העולמי לנוער.

[עריכה] בחירת הנציגים מישראל

באופן מסורתי לישראל ישנם 4 נציגים בחידון העולמי לנוער . נציגים אלו נבחרים באמצעות 4 חידונים מקדימים:

[עריכה] החידון הבית ספרי

השלב הראשון, בו מוזמן כל תלמיד בין הכיתות ט'-י"ב לקחת חלק הוא השלב של החידון ה"בית ספרי". זהו מבחן בקיאות כלל ארצי הנערך באותו יום ואותה שעה בכל בתי הספר התיכוניים בארץ. ישנו מבחן מסוג אחד לבתי ספר כלליים ומבחן קשה יותר לבתי ספר דתיים. כל בית ספר שולח את 3 התלמידים שזכו בניקוד הגבוה ביותר ל"חידון המחוזי".

[עריכה] החידון המחוזי

באותו יום ובאותה שעה בערך מתקיימים במספר מחוזות בארץ חידוני התנ"ך המחוזיים, כאשר החידון נפרד לבתי ספר כלליים ולבתי ספר דתיים. המבנה של החידון המחוזי (וכן של כל החידונים הבאים) הוא פחות או יותר באופן הבא: 50 נקודות (מתוך 99-100) ניתנות במבחן מקדים בכתב, זהה לכול הנבחנים. לאחר מכן הנבחנים בעלי הציון הגבוה ביותר (בדר"כ 18-20) עולים לשלב הפומבי הנערך על במה בנוכחות קהל. לאחר סבב שאלות בע"פ (שונות לכל אחד) עולים לשלב הבא 5-7 המשתתפים בעלי הניקוד הגבוה ביותר שגם בו נשאלות שאלות בע"פ. לאחר מכן עולים המשתתפים בעלי הניקוד הגבוה ביותר לשלב הפומבי השלישי, הנקרא "שלב השאלה הזהה". בשלב זה נערך על הבמה מופע אומנותי לקהל, בעוד המשתתפים שנותרו עונים על שאלון זהה בכתב, המנהלים אוספים את השאלונים, בודקים אותם ומסכמים את הניקוד. לאחר מכן מגיע שלב ההכתרה, בו מכתיר המנחה את 3 הזוכים בחידון המחוזי, חתן התנ"ך ושני סגניו, מהמקום השלישי לראשון.

[עריכה] החידון הארצי-שלב א'

החתנים מהחידונים המחוזיים לבתי ספר דתיים מכל המחוזות משתתפים בחידון הארצי לבתי ספר דתיים והחתנים מהחידונים המחוזיים לבתי ספר כלליים מכל המחוזות משתתפים בחידון הארצי לבתי ספר כלליים. ישנם 6 מחוזות במשרד החינוך, ולכן בכל חידון ארצי משתתפים 18 תלמידים. שלבי החידון דומים לאלו של החידון המחוזי, ובסופם נבחרים 6 משתתפים מבתי ספר דתיים ושישה משתתפים מבתי ספר כלליים לחתני התנ"ך הארציים לבתי ספר דתיים\כלליים וסגניהם. המקום הראשון בשני החידונים הארציים שלב א', הכללי והדתי, משתתפים בחידון הארצי מסכם רק חלקית. למקום הראשון בשני החידונים הארציים שלב א' יש מקום שמור בעולמי, כך שבכל חידון עולמי מבין 4 נציגי מדינת ישראל יש לפחות תלמיד 1 מבי"ס כללי ותלמיד 1 מבי"ס דתי.

[עריכה] החידון הארצי המסכם

6 החתנים/הכלות הדתיים ו-6 החתנים/הכלות מבתי הספר הכלליים נפגשים ומתמודדים בחידון הארצי המסכם. שלבי ומבנה החידון דומים לחידון המחוזי, אלא שהפעם השאלון המקדים זהה לנבחנים מבתי הספר הדתיים והכלליים. בתום החידון נבחרים 4 משתתפים, חתן/כלת התנ"ך הארצי ו-3 סגניו/ה, והם אלו שמייצגים את ישראל בחידון התנ"ך העולמי ביום העצמאות.

[עריכה] חידון התפוצות

נציגי הסוכנות היהודית במדינות השונות שולחים את נציגי המדינות השונות לחידון העולמי הנערך בירושלים. כמה ימים לפני החידון העולמי נערך בארץ חידון מיוחד שמשתתפים בו רק נציגי התפוצות ובו מוכתר חתן התנ"ך של התפוצות וסגניו.

[עריכה] חידון התנ"ך העולמי

4 נציגי ישראל ונציגי הנוער היהודי בתפוצות מתחרים ביניהם על התואר "חתן/כלת התנ"ך העולמי" וסגניו/ה. המבנה הכללי של החידון הוא כמו מרבית שלבי החידונים המקדימים בארץ: מבחן בכתב ולאחריו 3 שלבים פומביים, כאשר השלב הפומבי השלישי, שלב השאלה הזהה, נקרא "שאלת ראש הממשלה". בתום החידון מוכתרים חתן/כלת התנ"ך העולמי ו-4 סגניו/ה וכמו כן מוזמנים לבמה שוב חתן/כלת התנ"ך הארצי של ישראל וחתן/כלת התנ"ך של התפוצות.